שי אבקסיס איתי אדלר אמיל אזולאי גיל אייזן עידן אלפר אבנר אלתר אבי אפנר שגיא ארזי רן ארמן אלון בביאן פול ביבס רפי בללטי ניר בן חיים קובי בן שם שגיא (סגוש) ברקוביץ' חוסיין בשיר מולטו אשר גדעון אבישי גדרון מיכה גוטליב תומר גולדברג אביב גולן אביב גונן תמיר גלזר אסף דהאן אלחנדרו (אַלֶה) הופמן דני זהבי ישראל חושני רונן חלפון מיכאל ‫(‬מיקי‫)‬ כ‫"‬ץ דותן כהן ירמי כהן תום כיתאין אבישי לוי שילה לוי נדב לישצינסקי דביר לניר אילן לנציצקי משה מועלם גלעד מושל גל מיזלס ולדיסלב מיכאילוב עידן מינקר גלעד מישייקר יעקב (קובי) מלמד ודים מלניק איתן ממן משה (שיקו) סבן אסף סיבוני ישיש עדן יהונתן (יוני) עמדי נועם עציוני גדעון פוזנר שלמה ‫(‬שלומי‫)‬ פיזואתי מנחם ‫(‬מני‫)‬ פלדמן ויטלי פסחוב הרן פרנס ערן חי פרץ ירון צופיוף‫-‬הכהן פאדי קזאמל תומר קידר שחר קיסוס ויטאלי רדינסקי שחר רוזנברג אסף רוטנברג כאמל רחאל צפריר שובל ארז שטרק איתמר שי עומר שליט יפתח שלפוברסקי צפריר שרוני ניר שרייבמן גיל שרעבי
אבי אפנר | 4.2.1997-28.8.1975


אבי אהב ספרים. לחברים בצבא היה מספר על הספרים שאהב: “עפיפונים", “מגילת סן מיקלה", “סופת שלכת". כשעלה בפעם האחרונה לצפון לקח איתו את “כל החיים לפניו".

רעיה, אימו: “אבי תמיד שאל שאלות ולא קיבל שום דבר כמובן מאליו. לא תמיד זה היה לטובתו, אבל אני חושבת שזה היה מעורר כבוד. גם כאדם מאמין הייתה לו דרך משלו. דאגתי לו מאוד במהלך השירות כי רוב הזמן היה בלבנון והתקופה הייתה נוראית. הוא דאג לשתף אותנו בכל מה שעבר והשתדל להרגיע אותנו. אבי כבר הכין את עצמו ליום השחרור: עשה רישיון על אופנוע, שכר דירה בתל אביב. הוא רצה לטרוף את העולם והיו לו המון חלומות שלצערנו לא הצליח להגשים. הוא אמר פעם שהיה רוצה לנסוע לאלסקה, לשבת בבקתה, לעשן מקטרת ולכתוב ספר".

יוסי, אביו: “באופיו הסתדר אבי עם כולם ונתן את כולו למען החברים שלו. היה לו קשה בצבא ותמיד אמרתי לו שלא ישאל שאלות ושלא יתווכח. במהלך השירות התחזקו היחסים עם האחים שלו והוא בגר והפך לפתוח יותר. בערב האסון ידענו שהוא על המסוקים, אבל חשבנו שהוא עלה כבר בצהריים. לאט לאט התבהרו הדברים והכול החשיך פתאום".

רעיה: "אני זוכרת שצעקתי צעקה גדולה והרגשתי כאילו ירו אותי בטיל לכוכב לכת אחר ושם אני צריכה ללמוד עכשיו איך נושמים ואיך מדברים. סיפרו לי שמצאו אותו שלם ולכן היה אבי בין הראשונים שהובאו לקבורה. כחודש אחרי האסון הגעתי לשאר ישוב וראיתי את המקום בו מצאו אותו בתנוחה בה נהרג וראיתי את טביעת גופו על הדשא. כחלק מההתמודדות היה לי חשוב מאוד להנציח ולכן החלטתי לעשות מעשה והתארגנו להנצחה משותפת בטקס ראשון שהתקיים במלאת שנה. מאז אנחנו עושים המון לזכרו של אבי ושל כל ה-73. אני חושבת שאני אדם טוב יותר היום. אני מעריכה יותר דברים והביחד שלנו במשפחה התחזק. לפעמים אתה חוטף מכה ומתעמת עם עצמך בשאלות, כמו, מה עשיתי בחיים עד עכשיו, ומה עושים מכאן ואילך? ואז אתה מגלה שיש בך כוחות שלא ידעת שקיימים".

אבי אפנר אבי אפנר אבי אפנר אבי אפנר