שי אבקסיס איתי אדלר אמיל אזולאי גיל אייזן עידן אלפר אבנר אלתר אבי אפנר שגיא ארזי רן ארמן אלון בביאן פול ביבס רפי בללטי ניר בן חיים קובי בן שם שגיא (סגוש) ברקוביץ' חוסיין בשיר מולטו אשר גדעון אבישי גדרון מיכה גוטליב תומר גולדברג אביב גולן אביב גונן תמיר גלזר אסף דהאן אלחנדרו (אַלֶה) הופמן דני זהבי ישראל חושני רונן חלפון מיכאל ‫(‬מיקי‫)‬ כ‫"‬ץ דותן כהן ירמי כהן תום כיתאין אבישי לוי שילה לוי נדב לישצינסקי דביר לניר אילן לנציצקי משה מועלם גלעד מושל גל מיזלס ולדיסלב מיכאילוב עידן מינקר גלעד מישייקר יעקב (קובי) מלמד ודים מלניק איתן ממן משה (שיקו) סבן אסף סיבוני ישיש עדן יהונתן (יוני) עמדי נועם עציוני גדעון פוזנר שלמה ‫(‬שלומי‫)‬ פיזואתי מנחם ‫(‬מני‫)‬ פלדמן ויטלי פסחוב הרן פרנס ערן חי פרץ ירון צופיוף‫-‬הכהן פאדי קזאמל תומר קידר שחר קיסוס ויטאלי רדינסקי שחר רוזנברג אסף רוטנברג כאמל רחאל צפריר שובל ארז שטרק איתמר שי עומר שליט יפתח שלפוברסקי צפריר שרוני ניר שרייבמן גיל שרעבי
אסף דהאן | 4.2.1997-25.3.1977


אסף גדל והתגורר ב"חוות הנוער הציוני" בירושלים. הוריו, ניקול ואלי, הקימו שם את ביתם. ניקול: "אורח החיים המיוחד כאן לימד את אסף להיות ילד עצמאי מאוד. כל מה שרצה לעשות עשה בכוחות עצמו ובדברים רבים בכלל לא שיתף אותנו. הוא היה נחוש מאוד ותמיד הרגשתי שהכול אצלו פיקס. הוא היה כל כך מוצלח שפחדתי לדבר בשבחו..."

אלי: "אסף התבגר מהר מאוד, עד כדי כך שלפעמים תהינו, איך זה קרה? הוא הרשים מאוד את כולם ביכולת הדיבור שלו וברגישות הרבה שלו. הוא היה פעיל מאוד והתעניין מאוד ברפואה. אני יודע שהיה רוצה להמשיך בכיוון הזה".

ניקול: "הייתה לי תחושה לא טובה בימים שלפני האסון. אני זוכרת שליוויתי אותו וחיכיתי שיעלה לאוטובוס. אף פעם לא חיכיתי בדאגה כזאת. כשהגיעו הדיווחים על האסון לא חשבנו שהוא שם. הוא אמר לנו בבוקר שהוא כבר 'במקום' ולכן הייתי בטוחה שהוא כבר בלבנון. ראיתי את הדיווחים בטלוויזיה ואני זוכרת שכל כך ריחמתי על אימא של שיקו סבן שראתה בטח את צילום הקיטבג שלו בטלוויזיה. בשלב מסוים, כשראינו שאסף לא מתקשר, פנה שלומי, אח של אסף, למוקד ולפתע החווירו פניו. אני זוכרת שהתחלתי להכין את הבית. עמדתי בחלון והתפללתי שלא ימצאו את הבית. רציתי לדחות את הקץ".

אלי: "הכאב הוא עצום ועם הזמן למדנו לחיות לצידו ולמען מי שנשאר. עברנו דירה והיה לנו חשוב לעשות חדר מיוחד בשביל אסף. לא מוזיאון, אלא חדר פעיל עבור בני המשפחה. אסף אהב מאוד לשחות ואנחנו מקיימים כאן מדי שנה אליפות שחייה לזכרו. היום אני יודע שהאסון הזה יצר גם כוח של קבוצת אנשים שיכולה למצוא נחמה באבל המשותף. אסף השתייך ל'צוות דותן' ואנחנו, ההורים, נפגשים מדי פעם כממשיכי דרכם של בנינו, חברי הצוות, ופועלים להנצחתם. זה מלמד אותי שלפעמים יכול לצמוח משהו מקרקע חרוכה".

אסף דהאן אסף דהאן אסף דהאן אסף דהאן